ביטול הליכי חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון מהווה מסגרת משפטית שייעודה העיקרי הוא שיקום כלכלי של חייב שנקלע לקשיים, תוך שמירה על אינטרס הנושים והבטחת שוויון בין כלל בעלי החוב. עם זאת, לא בכל מקרה ההליך מגיע לסיומו הטבעי. לעיתים נדרש ביטול הליך חדלות פירעון, בין אם ביוזמת החייב, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הנאמן או בית המשפט. מאמר זה מציג את המסגרת החוקית הרלוונטית, העילות האפשריות לביטול, ההשלכות המעשיות של הצעד, וכן את תפקידו של עורך הדין בהגנה על זכויות החייב או הנושים במסגרת זו.

המסגרת החוקית לביטול הליך חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018 קבע מהפכה של ממש בתחום דיני פשיטת הרגל. אחד מסעיפיו המרכזיים, סעיף 183, מסמיך את בית המשפט לבטל הליך חדלות פירעון כאשר החייב פעל בחוסר תום לב - אם בעת פתיחת ההליך ואם במהלכו.
עילות הביטול יכולות לכלול בין היתר:

• מסירת מידע כוזב או חלקי לממונה או לנאמן;
• הסתרת נכסים, הכנסות או זכויות מהותיות;
• הפרת צו התשלומים או הוראות שיפוטיות חוזרות;
• ניהול חיים כלכליים בזבזניים או תוך יצירת חובות חדשים במהלך ההליך;
• שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון לצורך עיכוב הליכי גבייה בלבד.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול ההליך, כמו גם הנאמן או כל נושה בעל אינטרס ישיר. ההחלטה נתונה לשיקול דעת שיפוטי, ובית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, תום ליבו של החייב, ואת התקדמות תוכנית השיקום הכלכלי.

ביטול יזום של ההליך לעומת ביטול כפוי

יש להבחין בין שני מצבים שונים מהותית:

1. ביטול יזום או סיום מרצון - כאשר החייב, באמצעות בא כוחו, מבקש לסיים את ההליך לאחר שהגיע להסדר חוב מלא עם נושיו או השיג שיקום כלכלי. במצב זה הביטול מבוצע לבקשת החייב ונתפס כחיובי.
   לדוגמה: חייב ששילם את מלוא התשלומים שנקבעו בצו השיקום או הגיע להסדר כולל עם כלל הנושים באמצעות הנאמן.
   ביטול מסוג זה מקביל, למעשה, לסיום מוצלח של ההליך.
2. ביטול כפוי של ההליך - כאשר בית המשפט או הממונה מחליטים כי ניהול ההליך אינו מוצדק עוד בשל הפרת תנאים או חוסר שיתוף פעולה מצד החייב. ביטול כזה גורר חידוש הליכי הגבייה, ביטול ההגנות שניתנו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים, והשבת סמכויות האכיפה לנושים.

לאחר ביטול ההליך, עלול החייב לעמוד בפני חידוש עיקולים, הליכים משפטיים קיימים ואף הגשת תביעות חדשות. בנוסף, ביטול ההליך עשוי לפגוע בדירוג האשראי של החייב ולהקשות על פתיחת הליך נוסף בעתיד.

סמכות בית המשפט וההליך הפרוצדורלי

הליך ביטול מתבצע לרוב בפני בית משפט השלום כאשר מדובר ביחיד, או בפני בית המשפט המחוזי בתאגיד. הממונה או הנאמן מגישים בקשה מנומקת הנתמכת בדוחות ובהמלצות. החייב זכאי להגיש תגובה ולטעון את טענותיו טרם מתן החלטה.

במקרים בהם ההחלטה על ביטול ניתנת, עומדת לחייב הזכות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (או לעליון, בהתאמה). ראוי לציין כי בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות, למידת שיתוף הפעולה של החייב, ולתכלית השיקום הכלכלי שביסוד החוק.

ביטול הליך חדלות פירעון מחזיר את המצב לקדמותו מבחינת זכויות הנושים. כל ההגנות שניתנו לחייב במסגרת הצו לפתיחת הליכים, לרבות עיכוב הליכים, הקפאת עיקולים, איסור הגבלה בניהול חשבון בנק וכיוצא בזה - מתבטלות.
הנאמן חדל מתפקידו, והנושים רשאים לחדש את פעולות הגבייה הרגילות מכוח דיני ההוצאה לפועל.

במישור האישי, ביטול ההליך משאיר לחייב רישום שלילי במערכות הדיווח הפיננסי, לרבות בבנק ישראל ובחברות דירוג האשראי. לפי הנחיות הממונה, פתיחת הליך חדש תתאפשר רק לאחר הצגת שינוי מהותי בנסיבות הכלכליות של החייב.

תפקידו של עורך הדין בהגנה על זכויות החייב

ליווי משפטי צמוד לאורך כל הליך חדלות הפירעון הוא חיוני. עורך דין המתמחה בתחום מוודא כי החייב עומד בכל דרישות החוק, מגיש דוחות תקופתיים, ומשתף פעולה עם הנאמן והממונה.
כאשר קיימת סכנה מוחשית לביטול ההליך, לדוגמה עקב עיכוב בתשלום או דוח חסר, עורך הדין רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי צו התשלומים, להארכת מועדים או להסדרת מחדלים.
כמו כן, במקרים שבהם הביטול כבר בוצע, עורך הדין הוא הגורם שמגיש את הערעור או פועל לפתיחת הליך חדש בהתאם להוראות החוק.

בנוסף, קיימים מקרים שבהם עורך הדין יוזם ביטול מרצון בשם הלקוח - כאשר זה הצליח להסדיר את כלל חובותיו או קיבל הפטר מוקדם. ביטול כזה מהווה ביטוי להצלחה של ההליך ומאפשר לחייב לשוב לשוק הכלכלי כשהוא "נקי מחובות".

שיקולי מדיניות - איזון בין זכויות החייב לזכויות הנושים

הפסיקה בישראל מדגישה כי הליך חדלות פירעון נועד בראש ובראשונה לשיקום כלכלי, אך מבלי לפגוע בעקרון תום הלב ובזכויות הנושים.
בפסקי דין שונים (למשל רע"א 8764/20 פלוני נ׳ הממונה על הליכי חדלות פירעון) נקבע כי שימוש לרעה בהליך מהווה עילה מספקת לביטול, גם אם הדבר יביא לפגיעה מסוימת ביכולת השיקום.
גישה זו נועדה לשמור על אמון הציבור בהליכי חדלות הפירעון ולמנוע ניצול לרעה של הכלים שהחוק מעמיד לרשות חייבים בתום לב בלבד.

ביטול הליכי חדלות פירעון הוא מהלך בעל השלכות כבדות משקל, הן משפטיות והן כלכליות. ההבחנה בין ביטול יזום שנובע מהסדר מוצלח או שיקום אמיתי לבין ביטול כפוי בשל הפרות או חוסר תום לב היא מהותית, ולעיתים גורלית לעתידו של החייב.

המערכת המשפטית שואפת לאזן בין אינטרס השיקום של החייב לבין הגנה על זכויות הנושים, והדין מטיל אחריות מוגברת על חייבים לפעול בשקיפות ובהגינות לאורך כל הדרך.
בשל מורכבות ההליך והשלכותיו, ייעוץ וליווי של עורך דין המתמחה בחדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא קריטי. עורך הדין מבטיח שמירה על הזכויות, מניעת ביטול לא מוצדק, ובמקרים הנכונים גם קידום סיום ההליך בדרך שתשקף שיקום אמיתי ויציב של מצבו הכלכלי של הלקוח.