פסק דין בנושא נזקי גוף

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

בפני: כבוד השופטת שרי סנדר מקובר

תובע: פלוני ע"י עוה"ד רחל קריספין

נגד

• שפונגין חנה
• הפניקס חברה לביטוח בע"מ (ע"י עוה"ד ירון בן אפרים)

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים. התביעה הוגשה בהתאם לחוק

הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975- (להלן: "חוק הפלת"ד.)" 

הצדדים                                              

.1  התובע, יליד ,20.7.1948 נפגע בתאונת דרכים בתאריך ,5.1.2017 עת רכב על אופניים ונפגע   

מרכב חולף (להלן: "התאונה.)"                             

.2  הנתבעת ,1 גב' שפונגין חנה, הייתה מעורבת בתאונה והיא זו שפגעה בתובע עת נהגה ברכבה   

מס' רישוי .92-546-28  

.3  הנתבעת ,2 הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת,)" היא מבטחת רכבה של  

הנתבעת 1 בביטוח חובה שהיה בתוקף במועד התאונה. הנתבעת חבה, על כן, בפיצוי התובע  

בגין נזקי גופו לפי חוק הפיצויים.

.4  אין מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלת החבות. המחלוקת הינה לגבי שיעור נזקיו של

התובע וגובה הפיצוי לו הוא זכאי מהנתבעת.                      

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

הנכות הרפואית

.5  כאמור, התובע נפגע כרוכב אופניים כתוצאה מפגיעת רכב חולף. התובע פונה לבית החולים

על ידי אמבולנס מד"א ושם אושפז למשך שישה ימים כשהוא סובל מחבלה בגב, שברים

בחוליות D12 ו- ,L3 וחבלות בברך שמאל ובכתף שמאל.

.6  לצורך קביעת נכותו הרפואית של התובע, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו בתחום

האורתופדי, פרופ' משה סלעי, מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית (להלן: "המומחה.)

בחוות דעתו מיום ,14.1.2019 קבע המומחה כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה

כדלקמן:

10% בגין שבר של גוף חוליה ;D12

10% בגין שבר של גוף חוליה :L3

שני השברים הם עם תזוזה ניכרת ללא הגבלות תנועה. 

סה"כ נקבעה לתובע נכות משוקללת בשיעור של 19% לפי סעיף ()8(37ב) לתקנות הביטוח 

הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה,) תשט"ז.1956- 

המומחה העריך כי התובע שהה באי כושר במשך שלושה עד חמישה חודשים, שלאחריהם

התובע אינו כשיר לעבודה פיזית או לעבודה הכרוכה בהרמת ונשיאת משאות כבדים.

עוד קבע המומחה, כי לא צפויה החמרה עתידית במצבו של התובע כתוצאה מהתאונה וכי

הוא לא יזדקק לטיפולים רפואיים אורתופדיים.

.7  הצדדים לא חלקו על מסקנות המומחה ולא ביקשו לזמנו לחקירה על חוות דעתו. משכך,

קביעות המומחה מתקבלות כאמור בחוות דעתו. 

הנכות התפקודית

.8  התובע, חשמלאי במקצועו, היה כבן 69 כאשר נפגע בתאונה. אין מחלוקת כי לפני התאונה,

שהתרחשה בתאריך ,5.1.17 עבד התובע עד שנת 2015 כשכיר בפרויקטים לחשמל. לאחר

מכן, בשנת ,2016 עבד כעצמאי כמפקח מחצבות וביצוע ביקורת על עבודות חשמל, עבור

אותן החברות אצלן עבד כשכיר עד לפרישתו. מאז התאונה ועד היום, התובע אינו עובד.

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

טענות התובע

.9  לטענת התובע, נוכח השלכות התאונה על מצבו ותפקודו היומיומי, יש לקבוע כי נכותו

התפקודית כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 100% לצמיתות. 

.10 כתוצאה מהתאונה, אושפז התובע בבית החולים שישה ימים, בסופם שוחרר לביתו כשהוא 

מוגבל ביותר בתנועותיו וסובל מכאבים חזקים. בהתאם להמלצות שניתנו לו בשחרורו מבית 

החולים, נאלץ התובע ללבוש, במשך מספר חודשים, חגורה ביתית המולבשת סביב בית 

החזה למניעת תזוזת הגוף. במצבו, התובע גם לא היה מסוגל לעלות במדרגות ביתו לחדרו 

ונאלץ לישון בסלון הבית בקומת הקרקע, במיטה מיוחדת שהושאלה עבורו מ"יד שרה."  

התובע נזקק במשך כ- 3 חודשים לאחר התאונה, לעזרה ביתית בהלבשה ורחצה, הוא קיבל  

פיזיותרפיה ביתית ונדרש לישיבה מוגבהת, לרבות בשירותים. 

.11 התובע טוען כי עד היום הוא סובל מכאבים בגב התחתון, באגן, בכתף שמאל ובברך שמאל.

הכאבים מקרינים לרגליים ומגבילים מאד את תפקודו היומיומי. במיוחד מתקשה התובע

בכיפוף הגב ויישורו. הכאבים מתגברים בישיבה ועמידה. התובע הציג אישורי מחלה מיום  

התאונה ועד ליום ,4.6.17 כחצי שנה. בהמשך, אישר רופא תעסוקתי המשך חופשת מחלה 

עד ליום ,14.8.17 סה"כ כ- 7.5 חודשים מיום התאונה. בתום תקופה זו, הבין התובע כי הוא

יצא למעשה ממעגל העבודה, וסגר את עסקו, ומשכך לא היה עוד טעם להנפיק אישורי מחלה

נוספים. לא בכדי גם המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, פרופ' סלעי, קבע כי

התובע אינו כשיר לביצוע עבודה פיזית או כזו הכרוכה בהרמת ונשיאת משאות כבדים.

.12 עד למועד התאונה, עבד התובע כחשמלאי מפקח במחצבות ובאתרי בנייה, בתחילה כשכיר  

ובשנה האחרונה לפני התאונה כעצמאי. עבודה זו הייתה כרוכה בפעילות פיזית משמעותית, 

בתנאי שטח אשר גם לאדם בריא הם קשים, תוך הליכה על מסועים של פיגומים הבנויים  

בשיפוע בעליה תלולה, טיפוס על סולמות, עמידה על משטחים לא ישרים ולא יציבים,

במצבים שלא אחת היו מסוכנים. העבודה בוצעה באמצעות כלי עבודה כבדים שנועדו

לפתיחת מכסים גדולים וכבדים של מנועים, ועוד פעילויות פיזיות שדרשו כח רב, שיווי

משקל וגמישות. על אף גילו ,)68.5( עד למועד התאונה היה התובע אדם בריא, בעל כושר 

גופני טוב ופעיל ספורטיבית ועל כן הוא ביצע את עבודתו על אף הקשיים המתוארים לעיל. 

מאז התאונה הפך התובע ל"שבר כלי" והוא סובל מכאבים בגב התחתון ובאגן. הכאבים

מקרינים לרגליו ומשפיעים ומגבילים את כל תפקודו היומיומי, ובעטיים ובשל נכותו הוא

לא היה מסוגל להמשיך בעבודתו מאז ולצמיתות. לטענתו, הוא אף אינו יכול לעבוד

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

כחשמלאי רגיל, שכן כל עבודה כרוכה בקידוח, חציבה וטיפוס על סולם ולכן הוא אף אינו

יכול לשוב לכל עבודה אחרת בתחום החשמל. 

.13 התובע הפנה גם לעדותו של מר לירן מוזס, עד מטעמו, נציג החברה שהייתה הלקוח היחיד 

של התובע עד מועד התאונה. התובע מסתמך על דברי מר מוזס, לפיהם העבודה במחצבה

כרוכה בסיכון משמעותי ומחייבת כושר גופני גבוה, ועקב מגבלותיו של התובע כתוצאה 

מהתאונה, התובע לא היה מועסק עוד במחצבה. בלית ברירה ועקב מצבו של התובע, נשכרו 

שירותיו של מפקח חשמלאי אחר שהחליף את התובע בעבודות הפיקוח. 

.14 נוכח כל האמור, ובנסיבות בהן התובע אינו מסוגל לשוב לעבודתו או לעבוד בכל עבודה 

אחרת, טוען התובע כי נכותו התפקודית הינה בשיעור גבוה יותר מנכותו הרפואית, ויש

להעמידה על .100%  

טענות הנתבעת  

.15 הנתבעת טוענת כי יש לקבוע שנכותו התפקודית של התובע נמוכה מנכותו הרפואית,

ובשיעור של 10% בלבד.

ראשית, בבדיקת המומחה

שנית, התובע נמצא לא אמין כאשר טען בעדותו כי עבודתו כמפקח על עבודות החשמל 

במחצבה כללה חציבה, קידוח והשחלת כבלים, שכן בעדותו של מר מוזס, העד מטעם

התובע, טענות אלו נשללו על ידי העד, ונטען על ידו כי התובע לא נדרש לבצע אף אחת 

מפעולות אלו.

.16 על אף האמור, הנתבעת איננה חולקת על טענות התובע כי עבודתו במחצבה היא עבודה

פיזית קשה, הכרוכה בהתכופפות, הרמת מכסים כבדים, נשיאת כלי עבודה כבדים ואף 

עבודה מסוכנת, הכל בהתאם לעדותו של מר מוזס. הנתבעת אף אינה חולקת על טענת מר

מוזס, שהוא לא היה יכול לקבל את התובע בחזרה לעבודה הקשה והמסוכנת שהוא ביצע

לפני התאונה, וכי התובע לא היה מסוגל לחזור לעבודתו במחצבה לאחר התאונה. ואולם,

הנתבעת טוענת כי דווקא בשל הסכנה שבעבודת התובע, ובהתחשב בכך שבמועד התאונה 

הוא כבר היה כבן 68 ו- 5.5 חודשים, הוא לא היה ממשיך לעבוד בה זמן רב וגם אלמלא

התאונה הוא היה נאלץ לסגור את העסק.

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

.17 נוכח קביעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, פרופ' סלעי, כי הנכות אינה 

מלווה במגבלות תנועה, לא הייתה כל מניעה שהתובע ימצא עבודה אחרת בתחום החשמל, 

לרבות מכירה וייעוץ בחנויות חשמל, או עבודות תיקון חשמל קלות, ביתיות. התובע לא עשה

כל ניסיון למצוא עבודה כזו ואין בכך כדי להצדיק קביעת נכות תפקודית בשיעור של 100% 

לצמיתות, כטענתו, אלא אף להורידה ל- .10% 

הנכות התפקודית- דיון והכרעה

.18 ככלל, הפגיעה התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות

שלפניו. על מנת לבחון את השפעתה של הנכות על התובע, יש לתת משקל להיקפה, אופייה

ומיקומה של הפגיעה, וכן להתייחס להשפעתה על מקצועו של הנפגע תוך התחשבות בגילו, 

השכלתו וכישוריו. משקל ממשי יינתן לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, לרבות

שינויים שחלו בשכר הנפגע (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב792)3( ;)8.6.1995( ע''א

אדלר נ' סוכנויות דרום בע''מ [פורסם בנבו, ;]21.12.1992 ע"א 6601/07 אבו 

2113/90

סרחאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו, .)]23.8.2010 

.19 במקרה הנוכחי, אני מקבלת את טענת התובע כי הוא איבד לחלוטין את יכולתו לעבוד

כמפקח על עבודות החשמל במחצבה בה הוא עבד עד למועד התאונה. הנתבעת בעצמה אינה 

חולקת על כך בסיכומיה, ולא בכדי. זאת, בשל הקושי הפיזי והסיכון הכרוכים בסביבת

עבודה כזו, אשר פורטו והודגמו על ידי התובע ועל ידי העד מטעמו, מר מוזס, שהעסיק את

התובע כקבלן עצמאי במחצבה. התובע העיד כי עבודתו חייבה הליכה על מסלולים ארוכים,

לא יציבים ומשופעים, אשר תמונתם הוצגה לבית המשפט (הוגשה וסומנה כמוצג ת.)2/

התובע העיד גם כי הוא נדרש להגיע למקומות גבוהים במחצבה, כשהוא נושא על גופו כלי 

עבודה כבדים, והוא אף נדרש להרים מכסה של מנוע חשמלי, אשר הוא לבדו שוקל בין 20 

ל- 30 קילוגרמים. עוד טען התובע, כי עבודתו חייבה טיפול על עמודי חשמל, נשיאת ארגז

כלים, ונעילת נעלי עבודה עם סוליות ברזל כבדות (ראו עמ' 6 ש' -7 ;10 עמ' 7 ש' -12 ;13 עמ' 

28 ש' -18 20 לפרוטוקול הדיון מיום .)19.5.21

.20 עדות התובע הייתה אמינה בעיניי, וכאמור, היא זכתה לחיזוק בעדותו של מר מוזס, שהיה

קבלן בחברות "אפקון" ו"רדימיקס," שהעסיקו את התובע תחילה כשכיר ובהמשך כעצמאי.

מר מוזס הוא עד ניטרלי ואובייקטיבי, והוא אישר בעדותו כי התובע אכן נדרש בעבודתו 

להתכופף ולהרים מכסי מנוע השוקלים בין 8 ל- 9 קילוגרמים. בנוסף, על מנת להרימם, היה

עליו להיעזר בכלים שמשקלם נע בין 5 ל- 6 ק"ג (עמ' 9 ש' -7 ,10 עמ' 10 ש' -9 ;11 עמ' 15 ש' 

-30 32 לפרו' מ- .)20.6.21 מר מוזס העיד גם כי הוא לא החזיר את התובע לעבודתו לאחר

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

שנפגע בתאונה שכן לא היה ביכולתו לאפשר זאת, בהינתן שמדובר בענף עבודה מסוכן (שו'

                                                                                                             .)שם 11 'עמ 10

.21 בכל הנוגע למהימנות התובע, לא מצאתי לתת משקל לכך שהעד מוזס לא אישר שהתובע

נדרש לבצע גם עבודות חציבה, קידוח והשחלת כבלים, כטענת הנתבעת (פיסקה 2 עמ' 2

לסיכומיה.) בתצהירו אמנם טען התובע כי הוא נדרש בין היתר לביצוע עבודות קידוח, 

חציבה והשחלת כבלים. אולם בעדותו, הוא השיב ואמר שבמחצבה, להבדיל מהנדרש

מחשמלאי בבנין, הוא בדרך כלל לא היה עושה עבודות חציבה וקידוח, שהן עבודות הנעשות

יותר בבניין ולא במחצבה (עמ' 7 שו' -18 26 לפרו' מ- ,19.5.21 לעומת עמ' 10 שו' ,2

שם.) התובע אף אמר שבמחצבה הוא לא עוסק בהשחלת כבלים אלא בודק את מיקומם (עמ'   10

8 שו' 4 שם.) אין סתירה, אפוא, בין התצהיר, המתייחס לעבודות החשמל בכלל, לבין העדות,

בה התייחס התובע לעבודתו במחצבה בפרט. יתרה מכך, עדותו של מר מוזס תאמה

לתשובותיו של התובע בעדותו (עמ' -14 ,15 ועמ' 16 שו' -4 9 לפרו' מ- .)20.6.21 עדותו של  

מר מוזס היא גם זו שהדגישה את המסוכנות הכרוכה בעבודה במחצבה, ואת הכח הפיזי

שנדרש לביצועה, עוד יותר מכפי שעלה בעדותו של התובע, מה ששיווה לעדות התובע

מהימנות רבה, ללא ניסיון להאדרת נזקיו. לא מצאתי לפיכך בפער הקל בין תצהיר התובע 

לעדותו כדי לפגוע באמינותו של התובע, שהייתה לטעמי ללא רבב.

.22 לאור האמור, טענת התובע כי הוא איבד את מקור פרנסתו כחשמלאי מפקח במחצבה-

מתקבלת.

.23 מנגד, יש ממש בטענת הנתבעת כי החל מתום תקופת אי הכושר, התובע היה מסוגל לעבוד

בעבודה פשוטה, אשר נותנת ביטוי להכשרתו כחשמלאי ואינה כרוכה בהרמת משא או

עבודה פיזית קשה. כך למשל בחנות לממכר מוצרי חשמל ואף בייעוץ בתחום החשמל

בחנויות למוצרי בניה. עבודות מעין אלו מתיישבות עם קביעת המומחה מטעם בית המשפט,   

שלתובע אין מגבלות בתנועה, אלא מגבלות בהרמת משא כבד. התובע עצמו, בעדותו, לא

שלל אפשרות זו ונראה כי הדבר כלל לא עלה על דעתו (עמ' 10 שו' -20 24 לפרו' מ- .)19.5.21

לא הוכח, אפוא, כי התובע ניסה למצוא עבודה ונכשל.

.24 התובע העיד כי כיום הוא מסוגל לשטוף לבד את רכבו, והוא גם עולה על שרפרף ומנגב את 

גג האוטו, הגם שיש ימים בהם יש לו קושי ואין לו יכולת לעשות כך (עמ' 5 שו' -19 30 לפרו'

מ- .)19.5.21 התובע גם עושה קניות, דוחף עגלת סופר, מרים את מכסה תא המטען של הרכב 

ומניח סלים בתא המטען (עמ' 5 שו' -31 33 שם.) התובע מסוגל לקחת את סלי הקניות 

מהרכב הביתה, תוך שהעיד כי בניגוד לבעבר, לפני התאונה, אז היה לוקח -4 5 שקיות בכל 

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

יד, היום לוקח אחת בלבד, ואבטיח הוא מרים חצי ולא שלם (עמ' 6 שו' -1 4 שם.) פעולות

אלו מעידות על כך שהתובע אמנם לא חזר לכושר עבודתו המתואר לצורך ביצוע עבודתו  

במחצבה, אולם תפקודו מאפשר לו לבצע פעולות פשוטות המתאימות לתפקודו של עובד

בחנות לממכר מוצרי חשמל או כיועץ בתחום החשמל, עבודות שאינן כרוכות במאמץ פיזי

ניכר.

.25 על אף יכולותיו הפיזיות כאמור, יש גם לתת את הדעת לכך שפוטנציאל ההשתכרות הצפוי 

מעבודות חשמל פשוטות יותר הוא נמוך מפוטנציאל שכרו של התובע כמפקח על עבודות

החשמל במחצבה, מטבע הדברים. זאת בייחוד נוכח עדות מר מוזס, כי פוטנציאל השכר של

חשמלאי מפקח במחצבה היום הוא גבוה מכפי שהשתכר התובע לפני מספר שנים והשוק

עלה ב- -20 30 אחוז בשל הביקוש הגבוה (עמ' 11 שו' 10 לפרו' מ- .)20.6.21 פוטנציאל

ההשתכרות מהווה אינדיקציה לשיעור הנכות התפקודית לצד התפקוד הפיזי בפועל. 

בנוסף, כאשר הסתיימה תקופת אי הכושר בה שהה התובע לאחר התאונה, הוא היה כבר בן 

,69 ולכן סביר כי קיים קושי אובייקטיבי להתחיל בעבודה חדשה, בה הוא לא עסק מעולם

עד אותו רגע, תוך שהוא סובל מנכות בחוליות הגב ומוגבל בהרמת משא כבד.

מנגד, התובע הוא שטוען כי הוא התכוון להמשיך לעבוד ולהתפרנס לפחות עד הגיעו לגיל ,75 

ואם כך, הרי שנכותו אינה יכולה להצדיק קביעת אי כושר עבודה מלא ומוחלט כטענתו.

.26 לאור כל האמור, אני קובעת כי התובע אמנם אינו יכול לחזור לעבודתו במחצבה, אולם הוא

בעל יכולות תפקוד המתאימות לעבודות חשמל פשוטות יותר. בשל כך שפוטנציאל 

השתכרותו מהעבודות הפשוטות הוא נמוך יותר בהכרח מעבודתו במחצבה, וכן נוכח גילו 

המבוגר לאחר גיל הפרישה הרשמי, אני סבורה כי יש להעמיד את שיעור נכותו התפקודית

על שיעור גבוה משיעור נכותו הרפואית (שנקבעה בשיעור משוקלל של ,)19% על מנת שיגלם

היטב את מוגבלותו, קשייו היומיומיים והירידה המתחייבת בשכרו.

בשיקלול כל האמור, אני מעמידה את שיעור נכותו התפקודית של התובע על 25% לצמיתות. 

.27 על בסיס האמור, יידונו להלן ראשי הנזק השונים: 

הפסדי שכר לעבר

.28 כאמור, עובר לתאונה היה התובע חשמלאי עצמי שעבד כמפקח על עבודות החשמל

במחצבה. המומחה הרפואי מטעם ביתה משפט קבע כי כתוצאה מהתאונה, היה התובע באי

כושר במשך -3 5 חודשים מלאים, לאחריהם הועמדה נכותו התפקודית של התובע בשיעור

.25% של

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

בסיס השכר 

.29 משומות המס שהגיש התובע עולה, כי הכנסותיו מעסק בשנת ,2016 בשנה שקדמה לתאונה, 

עמדו על 59,614 ,₪ והכנסותיו מעסק בשנת ,2017 לאחר התאונה, עמדו על 41,742 .₪ 

אין מחלוקת שהכנסות התובע בשנת ,2017 לאחר התאונה מ- ,5.1.17 שולמו לו בגין עבודתו

בשנת ,2016 לפני התאונה, ולכן יש לתת להן ביטוי במסגרת חישוב בסיס השכר.

.30 התובע טוען כי בחישוב הפסדיו, יש לתת ביטוי גם להוצאות העסק בשנת ,2017 בסך של

11,058 .₪ זאת, שכן כתוצאה מהתאונה לא היו לו הכנסות בשנת ,2017 ואם היו לו הכנסות[

באותה שנה, הוצאותיו היו מתקזזות אל מול הכנסות אלו.

לטענתו, יש להעמיד, על כן, את הכנסותיו לשנת 2017 על סכום של 52,800 ₪ 41,742( 

הכנסות + 11,058 הוצאות.) בצירוף עם הכנסות שנת 2016 (בסך של 59,614 ₪ כאמור,) סך

כל הכנסותיו לצרכי חישוב בסיס השכר עומד על 112,414 .₪ סכום זה בחלוקה ל- 12 

חודשים, עומד על 9,367 ₪ בממוצע לחודש, ברוטו, בניכוי מס הכנסה 

.31 הנתבעת טוענת מנגד, כי אין לצרף את הוצאות שנת 2017 לחישוב בסיס השכר. לטענתה, יש 

לחשב רק את ההכנסות מהעסק בשנת 2016 59,614( )₪ ובשנת 2017 41,742( ,)₪ סה"כ 

101,356 ,₪ כך שבניכוי מס ובחלוקה ל- 12 חודשים, שכרו הממוצע של התובע לחודש עומד

.₪ 8,204 על

לטענת הנתבעת, לא הונחה תשתית ראייתית לטענת התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין הוצאות

שלא ניתן היה לקזז בשנת .2017 בנוסף, התובע היה יכול להפסיק הוצאותיו "במועד," כנטען 

בעמ' 2 סיפא לסיכומי הנתבעת, כאשר כנראה הכוונה למועד מוקדם יותר מהמועד בו נסגר

העסק בפועל. עוד נטען, כי בכל מקרה היה התובע צריך לדווח על הכנסות בשנת 2017 ולכן

ההוצאות היו בלתי נמנעות.

.32 לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, דעתי כדעת התובע. אנמק.

.33 טענת עצם קיומה של זכות לקיזוז הוצאות בעסק אל מול הכנסות היא עניין ידוע, מוכר

ונכון. באשר לגובה הקיזוז, התובע טען טענותיו לגבי אופן חישוב שכרו עוד בתצהירו, וצירף

בתמיכה לכך מסמכי השתכרות ומכתב של רואה החשבון מטעמו. הנתבעת ביקשה מהתובע

השלמת מסמכים בנוגע להשתכרותו והתובע פעל בהתאם והגיש השלמה לראיותיו

בהסכמה. לאחר שקיבלה את המסמכים המשלימים, הנתבעת היא שוויתרה על חקירת

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

רואה החשבון מטעם התובע. על כן, לא נסתרה טענת התובע כי ניתן היה לקזז את מלוא

הוצאות שנת 2017 אל מול ההכנסות באותה שנה.

.34 שנית, מפירוט הוצאות העסק בשנת 2017 (נספח יג' 2 לראיות התובע,) עולה כי הסכומים

העיקריים שהוציא התובע באותה שנה היו, בין היתר, בגין שרותים מקצועיים, אחזקת רכב

פרטי ופחת ציוד. אם סברה הנתבעת שהיה ניתן "להפסיק" הוצאות אלו "במועד" כטענתה,

היה עליה להוכיח מהו אותו מועד, והאם אכן ניתן היה להפסיקן קודם לסגירת העסק, אך

היא לא עשתה כן. בנוסף, על פניו מדובר בהוצאות שוטפות של עסק, המתחייבות גם בעסק

שאין בו הכנסות, כך שלא ניתן היה לחסוך אותן, ומכל מקום, הנתבעת לא הוכיחה אחרת.

.35 עוד יצויין, כי ההוצאות בשנת 2017 נמוכות במחצית מההוצאות שנרשמו בשנת ,2016 באופן

המתיישב עם טענת התובע שהוא סגר את העסק במהלך שנת 2017 ולא בסופה, לאחר

שמצבו הרפואי התייצב והוא הבין שלא יוכל לחזור לעבודתו, כך שלא ברורה טענת הנתבעת

כי היה עליו לסגור את העסק "במועד," שהוא מוקדם יותר למועד סגירתו בפועל.

15

.36 נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את הטענה שהתובע זכאי גם לפיצוי בגין הוצאות העסק

בשנת .2017 בסיס השכר נקבע אפוא לסך של 9,367 ₪ לחודש ברוטו, בניכוי מס, כטענת

התובע.  

תקופת אי הכושר 

.37 המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי קבע בחוות דעתו כי תקופת אי הכושר בה

שהה התובע היא בין 3 ל- 5 חודשים. 

.38 בהתחשב בקביעת המומחה, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי כארבעה חודשים לאחר

התאונה, היה כבר התובע מסוגל לשוב לעבודה אחרת. טענה זו אינה יכולה להיות רלוונטית

למצבו של התובע בתקופה הסמוכה לתאונה, בה התובע החלים מהתאונה, כפי שעולה

המסמכים הרפואיים אז.

כך למשל, לראיות התובע צורף מסמך רפואי החתום על ידי פרופ' שטיין, אורתופד שבדק 

את התובע בתאריך ,2.4.12 שלושה חודשים לאחר התאונה, בו נכתב כי התובע סובל

מ"הגבלה בינונית עד קשה בגב וכח השרירים ברגל שמאל ירוד יחסית לימין... לא מסוגל

בינתיים לעבוד עד לביקורת הבאה בעוד 3 חודשים" (נספח ו' לראיות התובע.)

במכתב סיכום ביניים של טיפולי הפיזיוטרפיה שעבר התובע, מתאריך ,2.6.17 כחמישה

חודשים לאחר התאונה, נכתב כי "קיים הגבלה בטווחי גב עליון ותחתון לכל הכיוונים כולל

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

חולשה ניכרת בשרירי הגוף בעיקר זוקפי הגב ושרירי ייצוב. מתנייד עם מקל, סגנון הליכת

רובוט למרחק כ- 200 מ' ומתעייף, מתקשה בביצוע מעברים עצמאי, בביצוע מעברים בקצב

איטי מאד, כאבים בישיבה ממושכת ובעמידה ממושכת ושכיבה על הגב"... (ראו נספח ז'

לראיות התובע, השגיאות הלשוניות הן במקור.) 

התובע צירף גם אישורי מחלה ואישור רופא תעסוקתי לתקופות אי כושר ממועד התאונה

שהתרחשה בתאריך ,5.1.17 עד אמצע חודש יולי .2017 לפיכך, ונוכח התיאור במסמכים

מזמן אמת, אני קובעת את תקופת אי הכושר על הצד הגבוה שהעריך המומחה, של 5 

חודשים, עד לתאריך .5.5.17 בתקופה זו היה התובע באי כושר מלא ונכותו התפקודית עמדה

על 100% באופן זמני.

.39 לאור האמור, בגין מלוא תקופת אי הכושר של 5 חודשים, ומאחר שהתובע לא עבד בכלל

ולא השתכר באותה תקופה, זכאי התובע לפיצוי בגין מלוא שכרו בתקופה זו, על פי החישוב

הבא:

 .₪ 46,835 = 100% X

9,367 ₪ X 5 חודשים

יתרת התקופה לעבר

.40 מתום תקופת אי הכושר בתאריך ,5.6.17 עת היה התובע כבן ,69 ועד היום כאשר התובע

כבן ,74 חלפה תקופה של 58 חודשים.

אין מחלוקת כי גיל פרישה לעצמאי עומד על גיל 70 (ע"א 7942/99 עיזבון המנוח צבי אבני

ז"ל נ' ביטוח ישיר אי די אי לביטוח בע"מ, פ"ד נה )2( ,511 מיום 18.1.01 מפי כב' השופט

אור (להלן: "עניין אבני.))" עם זאת, התובע טוען כי הוא תיכנן להמשיך לעבוד לפחות עד

גיל .75 הנתבעת חולקת על טענה זו וטוענת כי אין מקום לחשב לתובע פיצוי מעבר לגיל ,70

שכן סביר כי לא היה יכול להמשיך בעבודתו הפיזית והקשה בגיל כזה וכי הוא היה פורש או

עובר לעבודה קלה, בה נכותו הקלה לא הייתה מגבילה אותו כלל.

.41 אכן, כטענת התובע, בנסיבות מתאימות ביהמ"ש רשאי ומוסמך לסטות מהחזקה הקובעת

כי גיל הפרישה הוא 67 לשכיר ו- 70 לעצמאי. בעניין אבני הנ"ל, בו העלה בית המשפט את

חזקת גיל הפרישה מגיל ,65 קבע בית המשפט כי ניתן לסטות מגיל הפרישה במקרים

הבאים:

..." במקריםרביםהכירובתי-המשפט בגיל פרישה מבוגר יותר של 68 או 70 שנים.

גישה זו הוכרה, לדוגמה, לגבי בעלי מקצועות חופשיים. עורך-דין או רואה-חשבון אינם

מניחים את עטם ונועלים את משרדם בהגיעם לגיל 65 שנים. הניסיון מלמד שרובם

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

ככולם של העוסקים במקצועות חופשיים, אם אינם סובלים מחולי כלשהו,

ממשיכים לעבוד מעבר לגיל 65 שנים. גם העובדה שאדם נפגע בגיל מבוגר ועד

התאונה עבד במלוא המרץ עשויה לחזק את הטענה שהתובע היה ממשיך לעבוד

מעבר לגיל הפרישה המקובל של 65 שנים. אלה שתי דוגמאות בלבד. פסיקה עשירה

של בתי-משפט השלום והמחוזי וגם של בית-משפט זה הכירה בשורה ארוכה של

מקרים כחריגים, שעל-פיהם גיל הפרישה מעבודה הינו מבוגר מ65- שנים.

כך, לדוגמה, לגבי בעל מפעל מתכת, נקבע גיל 70 כגיל פרישה מעבודה (ע"א 378/62

רינגר נ' ליאון ;)]6[  

כך נקבע גיל מבוגר מ65- שנים למנהל עסק עצמאי לשיווק תרופות (ע"א 206/78

אשכנזי נ' פרידמן ;)]7[ 

וכך נקבע גם בנוגע לחקלאי אשר נקבע שיוכל לתרום להדרכת פועליו אפילו אם הוא

עצמו לא יעבוד עבודה פיזית (ע"א 524/80 אבידן נ' הלפרין .)]8[ 

לגבי עובדים עצמאיים מסכם המחבר ד' קציר בספרו פיצויים בשל נזק גוף ]11[ את

ההלכה ביחס לגיל פרישה שלהם מעבודה:

"ככל הנראה, שעתה, משהתמסדה ההלכה על דבר גיל פרישה גבוה

יותר של עצמאיים, יהיה הנטל להביא ראיה מוטל על מי שמבקש לסתור

את הנחת הפרישה המאוחרת יותר" (בעמ' ".)257

(ההדגשות אינן במקור.)

.42 דוגמא ליישום הכללים הנ"ל, הינה במקרה בו אישר בית המשפט כי גיל הפרישה יעמוד על

,75 בהתחשב בגילו של התובע במועד התאונה ,)52( ובעיסוקו כבעלים של משרד עורכי דין

(ראו ע"א ,8602/11 ,8891/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה דן גדרון פס' 5 (פורסם

                                                                                                            ;)3.4.2012 בנבו

במקרה אחר, אישר בית המשפט העליון גיל פרישה של 75 לרואה חשבון שנהרג בתאונת

דרכים (ע"א 8181/06 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל,

פס' 11 (פורסם בנבו .))21.1.2010

.43 מעט לאחר מתן פסקי הדין הנ"ל, קבע בית המשפט העליון כי ניתן לסטות מחזקת גיל

הפרישה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של הניזוק: "במקרים בהם הועמד גיל הפרישה

על גיל מבוגר יותר מ,70- הוכח כי נסיבותיו הקונקרטיות של הניזוק מצדיקות זאת, כגון

ניזוק שהוכח לגביו כי עבד גם לאחר גיל 70 או שהוכח כי עבד עד גיל מבוגר או בהימצאן

של תכונות מיוחדות" (ע"א 8488/08 עיזבון המנוח רוננה סושרד ז"ל נ' מדינת ישראל

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

[פורסם בנבו ]5.6.2012 (להלן: "עניין סושרד,)" עמ' 10 סעיף 17 לפסה"ד, ההדגשות אינן   1

במקור.)                                            2

באותו מקרה, בית המשפט לא קיבל את טענת התביעה, שהמנוחה, שנפטרה בגיל ,40 בעלת  3

חברה מצליחה ועצמאית, הייתה ממשיכה לעבוד מעבר לגיל .70                 4

בת.א. (מח-ת"א) 1498/08 עזבון המנוח אליהו מטמון ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ   5

[פורסם בנבו ,]29.12.2015 קבעה כב' השופטת וינבאום-וולצקי כי בעל עסק עצמאי לעבודות  6

מתכת ואלומיניום היה ממשיך לעבוד עד גיל ,70 שכן תחתיו עבדו מספר עובדים קבועים   7

ומספר עובדים מזדמנים, והוכח כי הוא היה מנהל בעסק ולא ביצע את העבודות הפיזיות  8

הקשות (פיסקה 46 לפסה"ד.)                                 9

בת.א. (מח-ת"א) 9148-07-11 ש.ג. נ' הדר חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו ,]6.10.2015  10

קבעה כב' השופטת וינבאום-וולצקי כי התובע עסק בעבודה פיזית בהיותו קבלן שיפוצים   11

עצמאי, אשר ניסה לעבוד גם על מערבל בטון לפני התאונה, ועל כן סביר יותר שלא היה  12

ממשיך לעבוד מעבר לגיל .70                                 13

14

.44 מכל המפורט לעיל עולה, כי הפסיקה נתנה משקל של ממש לאופי עבודתו הקונקרטי של   15

הניזוק. ככל שהמרכיב הפיזי בעבודה היה נמוך יותר, כמו אצל בעלי מקצוע חופשי (עורכי  16

דין, רואי חשבון,) או כמו אצל מנהלים, להם פועלים שהם אלו שמבצעים את העבודה   17

הפיזית, כך גברה הנטייה להכיר בהמשך עבודתם בגיל מבוגר. לעומת זאת, ככל שמדובר   18

בעבודה פיזית יותר, כך נמנע בית המשפט מלסטות מחזקת גיל הפרישה.             19

20

.45 בראי הפסיקה הנ"ל, שקלתי את טענות הצדדים במקרה הנוכחי. מחד, התובע אמנם עבד   21

עד למועד התאונה כאשר הוא היה כבן ,69 גיל מבוגר לכל הדעות. מנגד, דווקא התכונות   22

המיוחדות המאפיינות את מקום עבודתו של התובע מעידות על עבודה בעלת אופי פיזי,   23

המחייבת טיפוס למקומות גבוהים, הרמת משאות כבדים, סחיבת כלי עבודה בעלי משקל   24

משמעותי ועוד פעולות המחייבות כושר גופני טוב. כל אלו, מחלישות את טענת התובע כי  25

הוא היה מסוגל להתמיד בעבודה זו עד גיל .75                         26

עם זאת, אשתו של התובע העידה שעד למועד התאונה, התובע נהג להתאמן, לרכוב על  27

אופניים ולעשות יוגה (עמ' 30 ש' 20 לפרוטוקול הדין מיום .)19.5.21 גם העובדה שעבד  28

בעבודה פיזית עד גיל 69 מלמדת כי הוא היה בכושר טוב והיה חרוץ ונמרץ על אף גילו.     29

לכך יש להוסיף כי לעבודת התובע תכונות מיוחדות נוספות, הן מומחיותו של התובע בפיקוח  30

על עבודות חשמל באתרי מחצבות, ביחד עם הביקוש העצום הקיים לעובדים בעלי מומחיות  31

כמו של התובע. העד מוזס סיפר כי למומחיות התובע קיים ביקוש אדיר, שהלך ועלה לאורך  32

השנים, כמו גם השכר בצד עבודה זו. לדבריו, ענף הבנייה משגשג, אין די כוח אדם ולכן  33

חברות הבנייה נעזרות "כמעט בכל מי שיש, פשוט בכל מי שיש" (עמ' 7 שו' 22 לפרו' מ-   34

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

.)20.6.21 מר מוזס הוסיף וסיפר כי יש קושי בגיוס חשמלאים וכי הוא מחפש חשמלאים   1

כשנה וחצי וקיבל בתקופה זו בסך הכול שש פניות עם קורות חיים, דבר המלמד כי אין די   2

היצע של בעלי מומחיות כמו של התובע. עוד הוסיף העד מוזס, כי המחיר לחשמלאי קפץ ב-  3

-20 30 אחוז בשל המחסור הגדול באנשי מקצוע. לדבריו, החסר הוא כל כך גדול, עד כדי כך   4

שהוא בעצמו החליט לסיים את תפקידו בחברה, כדי להיות חשמלאי עצמאי (עמ' 7 שו' 23   5

והלאה שם.) אני מקבלת עדות זו שהייתה אמינה ביותר.                    6

7

.46 לסיכום האמור, נוכח כושרו הפיזי של התובע, העובדה שהוא עבד עד למועד התאונה כאשר   8

היה כבן ,69 עם מומחיותו והביקוש שהיה לעבודתו, כמו גם הפוטנציאל הגלום בשכרו, אין  9

זה סביר להניח כי התובע היה פורש שנה בלבד לאחר התאונה, בהגיעו לגיל ,70 אם בריאותו    10

הייתה תקינה.                                        11

12

מנגד, בהתחשב באופייה הפיזי המשמעותי של העבודה, ומאחר ומר מוזס גם הבהיר כי לא   13

היה מעסיק באתר המחצבה מי שבריאותו אינה מאפשרת זו, נראה לי כי טענת התובע שהוא   14

היה מצליח להתמיד בעבודתו עד גיל 75 אינה סבירה אף היא, וגם לא הובאה לה ראיה,   15

כאשר על התובע הנטל להוכיחה. לא הובהר בן כמה העד מוזס שבחר לעבור לעבוד בעבודת  16

התובע, ולא הוכח כי המשך העבודה במחצבה בכלל אפשרי בגיל המתקרב ל- .75        17

18

בשיקלול כל האמור, אני מקבלת חלקית את טענת התובע וקובעת כי סביר שהיה עובד שלוש  19

שנים נוספות לאחר התאונה, היינו עד לגיל .72                         20

21

.47 תוצאת האמור היא, כי יש לחשב לתובע פיצוי בגין הפסדי הכנסה מתום תקופת אי הכושר,   22

ועד הגיעו לגיל ,72 לעבר בלבד, ללא פיצוי מעבר לכך או בגין הפסדי שכר לעתיד.        23

24

יתרת התקופה לעבר ועד גיל הפרישה - אופן החישוב                    25

26

.48 כאמור, תקופת אי הכושר של 5 חודשים בה שהה התובע הסתיימה בתאריך .5.6.2017   27

התובע הגיע לגיל 72 בתאריך .20.7.2020 סה"כ זכאי התובע לפיצוי בגין תקופה של כשלוש   28

שנים = 37.5 חודשים. בתקופה זו, נכותו התפקודית הועמדה על שיעור של ,25% בהתחשב   29

בכושרו לעבוד בעבודות חלופיות בתחום החשמל מחד, ובגילו והקושי האובייקטיבי הכרוך  30

במציאת עבודה חדשה לראשונה בגילו.                             31

32

.49 בהתאם, זכאי התובע לפיצוי על פי החישוב הבא:                       33

9,367 ₪ לחודש X 37.5 חודשים X 25% נכות תפקודית = 87,815 .₪              34

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

1

.50 סך כל הפיצוי בגין ראש הנזק של הפסדי השכר לעבר, בגין תקופת אי הכושר ויתרת התקופה   2

לעבר ועד גיל הפרישה כפי שנקבע, עומד על סכום של 134,650 .₪               3

4

הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד                           5

6

.51 בסיכומיו מבקש התובע פיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, בסך של 60,000 ₪ לעבר ו-   7

75,000 ₪ לעתיד. הנתבעת לעומת זאת, מציעה פיצוי בסך של 4,000 ₪ לעבר ו- 5,000 ₪  8

לעתיד בלבד.                                         9

10

.52 אין מחלוקת שהתובע עבר טיפולי פיזיותרפיה, לרבות בביתו, ובהמשך טיפולי הידרותרפיה  11

וטיפול משולב הכולל בריכה טיפולית, טיפולים בגלים אלקטרו מגנטיים ואמבטיה טיפולים.   12

התובע המשיך במעקב רפואי מספר חודשים, עבר בדיקות שונות לרבות בדיקת ,CT ורכש  13

עזרים רפואיים שונים שנדרשו לטיפול בו. התובע צירף לראיותיו קבלות בגין רכישת חגורת    14

גב 645( ,)₪ מיטה מיוחדת, הליכון, כיסא גבוה לשירותים, כרית אורתופדית, כיסא רחצה   15

ושירותים, ידית אחיזה למיטה, בקבוק שתן, מעקה למיטה, משולש עזר, יעוץ רפואי ועוד,   16

אשר סכומן עומד על כ- 4,600 ₪ במעוגל (נספח יד' לראיות התובע.)              17

18

.53 אני מקבלת את טענת הנתבעת כי אין להכיר בהוצאות בגין רכישת כיסא מנהלים ומכשיר   19

"בי קיור לייזר," משאלו אינם צרכים רפואיים אשר נקבעו על ידי המומחה הרפואי מטעם   20

בית המשפט, ומאחר שהתובע הודה בעדותו כי אין לו אישור של רופא לרכישות אלו (עמ' 12   21

22                                                                             .)19.5.21 -מ 'לפרו 17 'שו 13 'עמ ,31 'שו

23

.54 אינני מקבלת את דרישת התובע לפיצוי בסך של 11,067 ₪ בגין טיפולים משקמים לכאורה   24

שעבר התובע בסלובקיה. גם אם טיפולים אלו שיפרו את מצבו של התובע, לאחר שלא הוצגה  25

הפנייה רפואית עבורם ולדברי התובע, אף לא ניתנה להם הפנייה (עמ' 22 שו' 29 לפרו' מ-   26

27                                                                                                                         .)19.5.21

התובע גם לא הפנה שאלת הבהרה למומחה מטעם בית המשפט על מנת שיאשר את הצורך   28

הרפואי בהם. על התובע חלה הן חובת ההוכחה, הן חובת הקטנת הנזק, ואין די בעובדה  29

שהתובע עבר טיפול כשלעצמו, גם אם הועיל לו, כדי להצדיק את השבת עלויותיו, כאשר לא  30

הוכחה ההצדקה הרפואית לכך.                                31

32

.55 מנגד, סביר כי לתובע נגרמו הוצאות בגינן לא הוגשו קבלות, וכי הטיפולים הרבים להם הוא  33

נדרש היו כרוכים גם בנסיעות אליהם.                             34

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

נוכח האמור, אני מעמידה את הפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר על סכום גלובלי  1

2                                                                                                                    .₪ 8,000 של

3

.56 בכל הנוגע לעתיד, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי מצבו של התובע יציב והמומחה הרפואי  4

מטעם בית המשפט, אשר קבע כי לא צפויה החמרה במצבו של התובע, לא קבע צורך רפואי  5

עתידי של אביזר או טיפול כלשהו שיחייבו בהוצאה כספית שאינה מוכרת בסל הבריאות.   6

בהתחשב באמור ומאחר שבכל זאת, נוכח גילו של התובע, סביר כי יהיו לתובע הוצאות   7

מסוימות בגין מעקב רפואי מידי פעם, נסיעות ומשככי כאבים, אני מעמידה את הפיצוי   8

לעתיד בסכום גלובלי נוסף של 5,000 .₪                            9

10

.57 סך כל הפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד עומד אפוא על 13,000 .₪      11

12

עזרת הזולת לעבר ולעתיד                                  13

14

.58 לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה, והנכות הרפואית בשיעור של 19% שנותרה לו בגין שני   15

שברים בחוליות הגב, הוא סובל מכאבים ומגבלה בתנועות כיפוף ויישור הגב, ועל כן הוא  16

זקוק לסיוע ועזרה בפעולות שונות בחיי היום יום. בתקופת אי הכושר בה שהה התובע,  17

במהלך חמישה החודשים הראשונים לאחר התאונה, היה התובע מוגבל ביותר, כמעט ללא  18

יכולת תנועה, כאשר הוא שכב במיטה ולגופו חגורת גב המקבעת את תנועותיו. בתקופה זו  19

הוא נזקק לעזרה ביתית צמודה, הכוללת סיוע בהלבשה ורחצה, ואף סיוע בהליכה, שכן  20

הוא נעזר בהליכון ולא היה מסוגל לעלות לחדר השינה הנמצא בקומה העליונה בביתו.  21

לטענתו, עקב מגבלותיו, במשך כחצי שנה לאחר התאונה הוא העסיק עובדים זרים לצורך  22

בהמשך, עקב היעדר הכנסות והיווצרות קשיים   23

.₪ 20,000

עזרה צמודה בעלות של

כלכליים, היקף העזרה צומצם לתדירות של פעם בשבוע בעלות חודשית של 1,500 .₪   24

התובע מבקש לפיכך פיצוי בגין עזרת הזולת בסכום של 60,000 ₪ לעבר ו- 75,000 ₪   25

לעתיד.                                           26

התובע טוען עוד כי בשל מגבלותיו, הוא נאלץ להזמין נותני שירותים חיצוניים שיבצעו  27

עבודות קשות בביתו במקומו, כאשר עד לתאונה, הוא עצמו היה מבצען. כך למשל נאלץ  28

לראשונה להעסיק גנן בעלות של 500 ₪ לחודש.                        29

בנוסף, התובע התחיל לפני התאונה בשיפוץ קומת הגג בביתו ובכלל זה ביצע בעצמו עבודות  30

חשמל, אולם כתוצאה מהתאונה הוא לא היה מסוגל להשלים עבודות אלו, ונאלץ להזמין   31

חשמלאי שהשלים את העבודות במקומו, בעלות של 5,300 .₪ התובע הגיש קבלה מתאימה   32

מתאריך 12.3.17 של "בעל לשעה" בגין הוצאה זו (נספח טז' לראיותיו.) לטענתו, יש להוסיף   33

סכומים אלו לפיצויים, שכן מדובר בעלויות שנכפו עליו כתוצאה ממגבלותיו עקב התאונה.   34

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

1

.59 מנגד, טוענת הנתבעת, כי בגין העזרה לתובע, לא הוגשה כל ראיה בנוגע לתשלום הנטען  2

בסכום של 20,000 .₪ לא הוגשה אסמכתה לתשלום בכלל, לא הוזמנה עוזרת או מטפלת   3

לעדות, והתובע אף לא פירט הוצאה זו במסגרת תצהיר תשובות לשאלון ששלח לנתבעת.  4

התובע אף לא ידע להסביר בעדותו כיצד הגיע לסכום של 20,000 .₪ גם מאשתו של התובע   5

לא התקבלו תשובות ברורות יותר ולמעשה הסכום לא הוכח. באשר לעתיד, טוענת   6

הנתבעת כי התובע עצמאי בתפקודו, עורך קניות ושוטף את רכבו, ועל כן הוא אינו זקוק   7

לעזרה אישית. בנוסף, התובע לא המציא אסמכתה כלשהי לטענתו בדבר תשלום חודשי   8

של 1,500 ,₪ לרבות אישורי מל"ל על העסקת עוזרת בית, על אף שלא הייתה מניעה לעשות   9

כן. לאור האמור, הציעה הנתבעת פיצוי גלובלי לעבר בסכום של 4,000 ₪ ולעתיד בסכום   10

11                                                                                                                  .₪ 5,000 של

בנוגע לעלויות הנדרשות לפיצוי בגין עלויות גנן, טוענת הנתבעת, כי אשת התובע נחקרה   12

בעניין זה ואמרה לחוקרת כי היא לא העסיקה גנן, ומכל מקום לא הוצגה כל קבלה או   13

ראייה על תשלום זה, ודאי לא של 500 ₪ לחודש מאז התאונה, וכשם שלא הוכחה העסקתו   14

לעבר, כך גם לא יהיה צורך להעסיק גנן בעתיד.                        15

באשר להעסקת חשמלאי שהחליף את התובע בעבודות חשמל בביתו, הסכימה הנתבעת   16

לפצות את התובע בהתאם לקבלה נספח טז' הנ"ל, בסכום של 5,300 .₪            17

18

.60 מעיון בעדויות השונות עולה כי אין ספק שהתובע היה מוגבל ביותר בחצי השנה הראשונה  19

לאחר התאונה ועל כן היה זקוק לעזרה אינטנסיבית.                     20

התובע תיאר בבית המשפט את טיב העזרה שאליה נזקק לאחר התאונה. לדבריו: "איזו   21

עזרה? להתרחץ, אני רוצה להגיד לך שאפילו כשיצאתי, הייתי חייב לעשות הליכות.  22

אפילו לסגור את השרוכים של הנעליים לא יכולתי, הייתי הולך עם נעליים פתוחות. אז   23

לכל דבר, להתרחץ לבד לא יכולתי, שירותים אני מתבייש להגיד אבל גם כן הייתה לי   24

בעיה עם זה" (עמ' 24 ש' -11 15 לפרו' מ- .)19.5.21                     25

26

גם אשתו של התובעת, גב' לובה בלזר, העידה בדבר מצבו של התובע לאחר התאונה  27

ולדבריה: " הוא היה, פשוט לא יכול היה לזוז. הוא שכב במיטה. הזמנתי מיטה מיד   28

שרה, היה לו חגורה כמו (לא ברור) היו צריכים לשים ולהוריד והוא לא יכול היה לשבת   29

כמעט. היינו צריכים לדחוף, תמיד ביקשתי איזושהי עזרה, זהו. בן אדם שהיה מאוד   30

פעיל, בן אדם שעשה הכול לבד, פתאום הכול תלוי. הדבר הכי קשה, להתקלח הוא היה   31

צריך להתקלח, כל היום הייתה עליו חגורה. גם בלילה היה יכול להוריד אותה ולפעמים   32

לא הוריד כי זה מאוד כאב לו. ואז צריכים להוריד חגורה ואת חושבת איך הוא מחזיק   33

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

ואיך אני רוחצת אותו אם אין לי עזרה בבוקר, אז ביקשתי שיעזרו לי. אנשים היו באים,   1

לא הייתי (לא ברור( זה היה הדבר הכי קשה שהיה" (עמ' 29 ש' -23 31 לפרו' מ- .)19.5.21   2

בהמשך עדותה, סיפרה אשתו של התובע שהיה קושי של ממש לסחוב את התובע למקלחת  3

שנמצאה בקומה העליונה וכדי לעשות כן, הגיע בנו של התובע וסייע לו לעלות במדרגות  4

(עמ' 31 שו' -25 30 שם.) בתקופה זו נלקח גם סיוע בשכר של אנשים מתחלפים ולא מטפלת   5

קבועה (שו' 32 שם.)                                     6

7

בנוסף לעדותם של התובע ואשתו בבית המשפט, שני בעלי המקצוע שעבדו בביתו של  8

התובע בתקופת אי הכושר, העידו ותיארו את מצבו של התובע כפי שהם ראו אותו. מר   9

ג'סאן בשארה שערך את השיפוץ בביתו של התובע העיד בבית המשפט כי: "אני ראיתי את    10

הבן אדם כל הזמן על המיטה עם כזה משהו מברזל, הוא לא יכל לקום בכלל" (עמ' 17 ש'   11

-21 22 לפרו' מ- .)20.6.21 כך גם העיד מר ולרי רזילוב שביצע עבודות חשמל בביתו של  12

התובע: " הוא היה בקומת הקרקע, על מיטה מיוחדת כזאת...חגורת גב או משהו כזה   13

והוא היה מרותק למיטה" (עמ' 23 ש' -18 20 שם.)                      14

15

עדויות אלו, בהיותן אובייקטיביות, הן בעלות משקל רב ומחזקות את עדויות התובע   16

ואשתו באשר לתפקוד התובע בתקופת אי הכושר.                      17

18

.61 לאחר תקופת אי הכושר, נכותו של התובע התייצבה, וניתן להתרשם מתפקודו היום לאור   19

עדותו כי הוא מסוגל לבצע קניות ואף לשטוף את רכבו, לרבות את גג הרכב תוך עמידה על   20

שרפרף, כפי שהוא עצמו העיד. עם זאת, התובע העיד כי יכולתו לשטוף את רכבו היא לא   21

בכל יום (עמ' 5 שו' 21 לפרו' מ- )19.5.21 וסביר כי בנכותו, שהיא תפקודית מובהקת, נדרשת  22

לתובע עזרה בפעולות מסוימות והוא אינו מסוגל לבצע כל פעולה כבעבר.            23

24

.62 התובע לא ידע להסביר מדוע דרש סכום של 20,000 ₪ בגין תקופת אי הכושר ולפי מה חושב   25

הסכום הנוסף הנדרש בגין עזרה, בסכום של 1,500 ₪ לחודש. בחקירתו, הוא טען שאשתו   26

מטפלת בכספים בהיותה מנהלת חשבונות, והניח כי הסכום של 20,000 ₪ הוא מצטבר (עמ'   27

-25 26 לפרו' מ- .)19.5.21 באשר לסכום החודשי המשולם לעוזרת, טען התובע כי כל המידע   28

מפורט בביטוח הלאומי אך הוא לא זכר באיזה סכום מדובר ואף לא המציא אישור כלשהו   29

מהביטוח הלאומי (עמ' 26 שו' 27 והלאה, שם.)                        30

בחקירת אשתו של התובע, היא נקבה בסכומים כלליים, ללא כל ראיה חיצונית לתמיכה   31

בטענותיה. כך לדבריה בגין עזרה בתקופת ההחלמה, נדרש להביא לתובע שני אנשים לסיוע  32

במקלחת, כדי שהאחד יחזיק אותו והשני יוריד ממנו את חגורת הגב. עזרה זו נדרשה לתובע  33

לטענתה לפחות 9 חודשים, כאשר "אם לקחת בחשבון שהיו מגיעים לפעמים -3 4 פעמים   34

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

כפול ,100 אני אפילו לא עשה חשבון. 400 שקל כפול "1,600 (עמ' 37 שו' 27 והלאה לפרו'   1

מ- .)29.5.21 חישוב זה אינו מסביר איך הגיע התובע לדרוש 20,000 .₪ החישוב אף נטען  2

לתקופה ארוכה משמעותית מתקופת אי הכושר שעמדה על 5 חודשים בלבד. בנוסף, לא   3

הובאה אף ראיה כי הובאו לתובע שני אנשים מספר פעמים בשבוע לצורך מקלחת, מה גם  4

שאשתו של התובע העידה שהיא ובנה גם היו מסייעים לתובע בכך. לדבריה, בנה ואשתו  5

עברו לגור עם התובע (עמ' 31 שו' 28 שם,) אולם הבן לא זומן לעדות ולא ברור מה היה היקף   6

סיועו. לכך יש להוסיף שהביטוח הלאומי הכיר בעזרה וסיעוד לחודש אחד בלבד ולא מעבר  7

לכך.                                             8

עוד טענה אשתו של התובע בעניין סכום הפיצוי החודשי הנדרש בגין עזרה, כי מועסקת על   9

ידם עוזרת לאחר התאונה וכי לביטוח הלאומי נשלח דיווח חלקי בלבד על היקף העסקתה,   10

זאת לבקשת העוזרת (עמ' 39 שו' -1 8 לפרו' מ- .)29.5.21 כך או כך, לא הומצאה כל  11

אסמכתה, לא להיקף ההעסקה, לא לגובה התשלום בפועל ולא בכלל על עצם ההעסקה רק   12

מאז התאונה.                                         13

14

.63 מאחר שהתובע לא המציא אף אסמכתה להוצאות הנטענות על ידו, לא בגין עזרה צמודה   15

בתקופת אי הכושר, ולא לאחר מכן, ומנגד, נמצא כי הוא זכאי לפיצוי בגין עזרה כמפורט   16

לעיל, אין לבית המשפט אלא להעריך את הפיצוי בדרך של אומדנה, כדלקמן:         17

-  בגין 5 חודשי אי הכושר הראשונים נפסק פיצוי בסכום של 2,000 ₪ לחודש בגין עזרה   18

מוגברת מעבר לעזרת בני משפחה, וסה"כ 10,000 .₪                   19

-  בגין יתרת התקופה לעבר (כ- 5 שנים,) וכן בגין העתיד, משנקבע על ידי המומחה מטעם   20

בית המשפט כי לא צפויה החמרה במצבו, ובהתחשב בכך שהתובע מתפקד באופן עצמאי  21

וזקוק לעזרה מסוימת בפעולות קשות בלבד, נפסק סכום גלובלי בסכום של 25,000 .₪    22

23

.64 בגין עבודות גינון, לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי. התובע העיד כי הוא מעסיק גנן, שאת  24

זהותו הוא כלל לא זכר, בתדירות של חודש עד חודשיים, כאשר בעונת החורף הוא כלל לא  25

נדרש (עמ' 13 ש' 24 - עמ' 14 ש' 17 לפרו' מ- .)19.5.21 אשתו של התובע העידה כי בסמוך   26

לאחר התאונה לא היה ברשותם גנן. לדבריה, כיום הם נעזרים בגנן מזדמן שמגיע בתדירות   27

של חודש עד מס' חודשים, בהתאם לעונות השנה ולמצב הגינה, כאשר בחורף הנחיצות אליו  28

פוחתת. עוד בעדות התובע ואשתו, נטען כי התשלום עבור שירותי הגינון התקבלו במזומן  29

וכי אין ברשותם קבלות (עמ' 36 לפרו' מ- .)29.5.21                      30

לא ברור מעדויות אלו מה היקף הגינון שניתן, אם בכלל. התובע לא הגיש ולו קבלה אחת   31

בגין תשלום לגנן, ולא הובאה כל ראיה ממנה ניתן יהיה ללמוד אם יש לתובע גינה הדורשת   32

תחזוקה בביתו, מה גודלה, כיצד תוחזקה עד לתאונה וכיצד היא מתוחזקת כיום. כן עלה כי   33

בעוד שהתובע מבקש פיצוי חודשי בגין תחזוקת הגינה, בפועל הגינה איננה מתוחזקת   34

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

בתקופת החורף ותדירות התחזוקה משתנה בהתאם למזג האוויר והצורך כך שכלל לא ברור  1

היקף הסיוע הנדרש, אם בכלל.                                2

לכך יש להוסיף כי אשתו של התובע נחקרה על ידי חוקרת מטעם הנתבעת, ולה היא אמרה   3

שלא היה להם גנן מעולם עד למועד אותה שיחה ב- ,18.2.20 כשנתיים לאחר התאונה, וכי   4

העסקת גנן הוא "חלום" שלה. אשתו של התובע טענה כי אמנם גנן לא היה לה, אך היא   5

העסיקה מישהו מזדמן שבא מפעם לפעם לסייע בגיזום וסידור הגינה (עמ' 36 -4 6 לפרו' מ-   6

,)19.5.21 אולם, גם אם נקבל את פרשנותה לדבריה, עדיין לא הובאה כל אסמכתה להוצאה   7

הנטענת ולהיקפה. אשת התובע אף לא ידעה לנקוב בשמו של הבחור שהועסק על ידה, ואין  8

כל ראיה שהעסקה זו החלה לאחר התאונה וכתוצאה ממנה.                  9

נראה אפוא, כי מדובר בדרישה שנטענה באופן סתמי, ללא ראיות תומכות, ועל כן היא אינה  10

מזכה בפיצוי.                                         11

אציין כי הצורך של התובע בקבלת סיוע מהזולת, לרבות אנשי מקצוע שונים להם הוא יידרש  12

בעתיד בשל נכותו, נלקח בחשבון במסגרת פסיקת הפיצוי בגין עזרת הזולת הנ"ל, וגם בגין   13

כך אין מקום לפסיקת פיצוי נוסף ונפרד בגין עבודות גינון שלא הוכחו.              14

15

.65 באשר לעבודות החשמלאי בבית התובע, אלו נדרשו לצורך השלמת עבודות חשמל בהן   16

התחיל התובע לפני התאונה ולא היה מסוגל להשלימן לאחר התאונה. משהוצאה זו נתמכה   17

בקבלה (נספח טז,)' ובהעדר מחלוקת בנוגע להוצאה זו, יתווסף לפיצוי סכום נוסף של 5,300   18

19                                                                                                                                  .₪

20

.66 סך כל הפיצוי בגין עזרה בתקופת אי הכושר 10,000( ,)₪ יתרת התקופה לעבר ולעתיד   21

25,000( )₪ ועבודות החשמלאי 5,300( ,)₪ עומד על 40,300 .₪                 22

23

התאמות דיור                                          24

25

.67 התובע טוען, כי בגין פציעתו בתאונה ומוגבלויותיו הקשות בתקופת ההחלמה לאחר   26

התאונה, הוא לא היה מסוגל לעשות שימוש בחדרי המקלחת והשירותים בביתו, שכן הם   27

לא היו מותאמים לצרכיו. על כן, הוא נאלץ לבצע שיפוץ בו הותאמו חדרים אלו לצרכיו,  28

הורחבו בהם הפתחים ובוצעו שינויים מבניים על מנת להקל על התובע את השימוש בהם.   29

עלות השיפוץ עמדה לטענתו על 50,000 ,₪ מתוכם 25,000 ₪ בגין כלים סניטריים, ו- 25,000   30

₪ נוספים שולמו בגין העבודות והחומרים, הוצאה שנתמכה בקבלה שסומנה כנספח יז'   31

לראיות התובע.                                        32

33

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

.68 מנגד, טוענת הנתבעת, כי אין מקום לפצות את התובע כלל בגין השיפוץ במקלחת. ראשית,   1

אין קביעה רפואית הקושרת בין מצבו של התובע לצורך בשיפוץ. שנית, לכל היותר, נדרשה   2

הרחבה של הפתחים בחדרים בלבד, וניתן היה לבצע עבודה פשוטה זו ללא צורך בביצוע  3

שינויים נוספים במבנה, כפי שאישר מר ג'סאן אחמד בשארה, איש המקצוע שביצע את   4

השיפוץ (עמ' 20 שו' -23 25 לפרו' מ- .)20.6.21                        5

6

.69 מר בשארה, החתום על הקבלה בגין שיפוץ המקלחת והשירותים (נספח יז' לראיותיו) העיד   7

בבית המשפט, לדרישת הנתבעת. בחקירתו עלה, כי מטרת השיפוץ במקלחת הייתה להסיר   8

מדרגה בנויה בגובה של כ- 10 ס"מ, בכניסה למקלחון, שנועדה לחסום את גלישת המים  9

לחדר המקלחת, וכן להסיר ספסל בנוי בגודל של כ- 40 ס"מ בתוך המקלחון.           10

בנוסף, נבנתה רצפה חדשה וחלקה בחדר האמבטיה, ובוצעה הרחבת הפתחים בחדר   11

המקלחת ובחדר השירותים שבקומת הקרקע. מר בשארה הסביר כי על מנת שהתובע יוכל  12

לנוע בחופשיות בתוך המקלחון, נדרשה הזזתו ובנייתו באופן שונה מעט מכפי שהיה קודם   13

לכן "(אנחנו היינו חייבים כאילו את הטוש, לעשת את זה כאילו לאורך, כך שיהיה מרווח   14

לבן-אדם לזוז, לא יכול לזוז-" עמ' 20 שו' -15 17 לפרו' מ- .)20.6.21              15

עקב הזזת קווי המים, התברר כי צנרת האסלה והכיור רקובה וכך נדרשה גם החלפתם   16

המלאה בחדר המקלחת.                                   17

18

.70 גם אשתו של התובע העידה על הצורך להרחיב את המקלחון כדי שהתובע יוכל לנוע בו

..."(והיינו צריכים קצת לפתוח את הקיר כי לא יכול, אי אפשר היה לקלח אותו... אז עכשיו

התרחבנו קצת כי זה לא היה מספיק, עם הליכון הוא לא היה יכול לעמוד, הרחבנו קצת

אמבטיה-"... עמ' 32 שו' ,28 עמ' 33 שו' -9 11 לפרו' מ- .)19.5.21 

.71 באשר לעלות העבודות, הסביר מר בשארה כי זו עמדה על 21,000 ₪ לפני מע"מ ו- 24,570   

₪ אחרי מע"מ, בגין העבודות, הפירוקים, פינוי פסולת, עבודת יד ו"חומר שחור," שהוא

חומרי הבניין כמו דבק, רובה, טיט ומלא, ואינו כולל את הכלים הסניטריים עצמם.

.72 אכן, אין מחלוקת שלא נכתב על ידי המומחה הרפואי כי יש צורך בהתאמות דיור בביתו של 

התובע. עם זאת, התובע התנייד בביתו עם הליכון במשך החודשים הראשונים שלאחר 

התאונה (עמ' 22 שו' -16 20 לפרו' מ- .)19.5.21 

העד מר בשארה סיפר כי הוא עבד בביתו של התובע באמצע חודש פברואר ,2017 כחודש

וחצי לאחר התאונה, והוא זכר את התובע כשהוא במיטה כל הזמן, מוגבל בתנועה ולובש 

לגופו מעין חגורת ברזל לגב ולצוואר. 

ת"א 33056-09-17 פלוני נ' חנה ואח'

תיק חיצוני:

גם החשמלאי שעבד בביתו של התובע לאחר התאונה, מר ולרי רזילוב, העיד אף הוא בבית 

המשפט, שהתובע היה מוגבל ביותר ומרותק למיטתו באותה תקופה (עמ' 23 שו' -18 21  

.)20.6.21 -מ 'לפרו

הקושי של התובע לנוע בביתו, אם כן, אושר על ידי עדים אובייקטיבים שנכחו בביתו של  

התובע בתקופת החלמתו והתרשמו ממנו בזמן אמת וללא כל קשר לתביעה דנן.

התובע מתגורר בבית פרטי, ונדרש לישון בקומת המגורים ולא בחדר השינה שלו בשל הקושי 

לעלות לחדר השינה. כן הובאה עבורו מיטה מיוחדת שהוצבה בסלון.

התובע אף רכש מאחזים לשירותים וכיסא שירותים מוגבה וצירף לכך קבלות (נספח יד'  

לראיות התובע.) 

מכל האמור, בהחלט מתקבלת תמונה של תובע שאכן היה מוגבל ונדרש להתאמות מגורים   

למצבו. סביר, על כן, כי כניסה למקלחון תוך "דילוג" מעל מדרגה בגובה 10 ס"מ הייתה   

קשה לו מאד ואף לא בטיחותית ונדרשה הרחבת המקלחון כדי לאפשר מתן סיוע לתובע   

כשהוא בתוכה.

מצאתי אף לקבל את ההוצאה בגין החלפת הצנרת שהתגלתה כרקובה, לאור עדותו של מר

בשארה כי הצורך בכך התגלה תוך כדי השיפוץ והוא נדרש והיה חלק הכרחי ממנו.

.73 אף על פי כן, אין מקום לאשר את מלוא הסכום של 50,000 ₪ הנדרש על ידי התובע, שכן

בגין מחציתו, בסכום של 25,000 ,₪ כלל לא צורפו קבלות

לאור האמור, אני מעמידה את עלות השיפוץ בגין הרחבת פתחי חדרי המקלחת והשירותים,

והתאמת מבנה המקלחון לצרכי התובע על סכום גלובלי של 25,000 ₪ במעוגל. 

כאב וסבל

.74 בהתאם לתקנה (2ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק

שאינו ממון,) התשל"ו,1976- לשיעור הנכות כפי שפורטה לעיל וימי האשפוז בהם שהה

התובע, אני פוסקת לתובעת סכום של 24,619 ₪ בראש נזק זה.