פסק דין - בית הדין לעררים

בית הדין לעררים בירושלים

בפני כב' הדיין מיכאל זילברשמיד

העוררים:

1 .רמפאי זגזית, מס' 317962082

2 .רמין פלנצ'יינסונג, מס' AA3189013

ע"י ב"כ עו"ד אסתר קריספין

נ ג ד

המשיב: משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה

ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1 .ערר כנגד החלטת המשיב מיום 18.5.9 לדחות על הסף את בקשת העוררים למתן מעמד מטעמים

הומניטריים לעורר 2) להלן:"העורר") מכוח "נוהל הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת

לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים (נוהל 0022.2.5.(

2 .לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בפני הגעתי לכלל מסקנה כי יש להביא את

בקשת העוררים לדיון בוועדה הבנימשרדית על מנת שזו תיתן את המלצתה בפני המשיב טרם מתן

החלטה בעניינם של העוררים.

3 .בקליפת אגוז יודגש, כי העוררת 1) להלן:"העוררת"), הינה אמו של העורר, אזרחית ישראל, אשר לה

עוד שלושה ילדים נוספים, גם כן אזרחי ישראל מקשר נישואין עם אזרח ישראלי. העוררת עזבה את

ארצה (תאילנד) בשנת 2002 והעורר (יליד 2000 (נותר בהשגחת סבתו. ביום 15.4.5 נכנס העורר לישראל

באמצעות אשרת תייר תחת הפקדת ערבות, וביום 15.5.5 הגישה העוררת בקשה להארכת אשרה עבור

העורר ומסרה כי בכוונתה לבקש מעמד של קבע בישראל עבור בנה על מנת שיוכל לשהות לצדה ולצד

אחיו למחצה. בקשה זו סורבה על ידי המשיב. ערר כנגד החלטה זו נדחה על ידי ביה"ד ביום 15.11.5

(ערר 15-2480 .(כנגד פסק דין זה הגישה העוררת ערעור מנהלי אשר התקבל, ובהתאם אושרה המשך

שהייתו של העורר בישראל עד להכרעה בבקשתו לקבלת מעמד (עמ"נ 15-11-51695 .(ביום 16.11.14

הודיעה העוררת למשיב כי היא ובן הזוג הישראלי נפרדו ומשכך הגישו העוררים ביום 17.1.16 בקשה

חדשה להסדרת מעמדו של העורר בישראל מטעמים הומניטריים, אשר נדחתה על הסף על ידי ראש

הדסק ביום 17.12.13 .ערר פנימי אשר הגישו העוררים כנגד החלטה זו נדחה ביום 18.5.9 .על החלטה

זו נסוב הערר שבפני.

מדינת ישראל

בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

4 .חוק הכניסה לישראל מסדיר את נושא מתן אשרות כניסה לישראל ורישיון שהייה בה למי שאינו

אזרח או בעל אשרת עולה או תעודת עולה. עם זאת, מעבר להוראות החוק ובמסגרת שיקול הדעת

הרחב המוקנה לשר הפנים, רשאי הוא ליתן היתר לשהייה בישראל על בסיס טעמים הומניטריים

מיוחדים (ראו בג"ץ 04/9211 איבורה נ' משרד הפנים, נבו, 05.7.18 .(במסגרת זו הותקן ע"י המשיב

נוהל אשר מספרו 0022.2.5) ראה לעיל), במסגרתו מופנות לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית המייעצת

לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בקשותיהם של מבקשי מעמד בישראל אשר אינן

עומדות בקריטריונים הקבועים בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה השונים (סעיף א' לנוהל). ודוק- לא

כל פניה למתן מעמד מטעמים הומניטריים מגיעה לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית. עפ"י סע' ו.1

לנוהל, מועברת הבקשה לקבלת מעמד אל ראש הדסק אשר בוחן האם על פניו מדובר בבקשה אשר לא

מעלה טעמים הומניטריים כך שיש לדחותה על הסף, או שמא יש מקום להעבירה לדיון בפני הוועדה

הבינמשרדית. בעע"ם 14/2357 אברה שפראוי אסברוק נ' משרד הפנים, 15.3.19 ,נבו, הותוו הכללים

להעברת בקשה למעמד מטעמים הומניטריים בפני הוועדה הבינמשרדית, ולפיהם די בכך שהיא תכלול

סיכוי מסוים לקבלתה, ואין צורך בהוכחת קיומו של סיכוי סביר לקבלתה.

5 .בענייננו, ובמידה רבה תוך אימוץ הראציונאלים אשר עמדו בבסיס ההחלטה בעמ"נ 15-11-51695 ,

הגעתי לכלל מסקנה כי אכן קיימות נסיבות מיוחדות המצריכות בדיקה של הוועדה הבינמשרדית טרם

הכרעה בבקשת העוררים. אמנם, צודק המשיב בטענתו כי העורר הגיע לגיל הבגרות, אך בה בעת אין

להתעלם מהתמשכות ההליך בעניינו (שלא תמיד באשמת העוררים) באופן מביאני למסקנה כי יש

לשוב ולבדוק את בקשת העוררים תוך מתן דגש על כלל השיקולים הרלוונטיים.

6 .בבחינת למעלה מן הצורך סבור אני כי גם במקרה דנן לא ניתן להתעלם ממצבור הטעמים בעניינה של

העוררת, ובכלל זה היותה אם לשלושה קטינים, אזרחי ישראל, כדי להצדיק קיומו של טעם הומניטרי

לכאורי הראוי לבחינת הוועדה ככל ויוחלט על ניתוק העורר מהעוררת. (ראו דנ"א 94/7015 היועץ

המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ(1 (48, 119" :שיקול טובתו של הילד הוא שיקול העל, השיקול

המכריע. אכן. בצדו של שיקול זה יעמדו שיקולים נוספים...אך כל אלה שיקולים משניים יהיו,

וכולם ישתחוו לשיקול טובת הילד.").

7 .אשר על כן, הנני קובע כי על המשיב להביא את בקשתם של העוררים בפני הוועדה הבינמשרדית

בהקדם האפשרי. מוצא אני להורות כי לא ינקטו פעולות אכיפה כנגד העורר עד לחלוף 30 יום מיום

מתן ההחלטה בעניינה.

8 .למען הסר ספק, אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה לגבי התוצאה הסופית וההחלטה שתתקבל על ידי

המשיב בסופו של יום.

9 .בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז סיון תשע"ט, 2019/06/20 בהעדר הצדדים.