עורך דין פשיטת רגל
הליכי פשיטת רגל – חדלות פירעון
ייצוג ע"י עורך דין פשיטת רגל מומחה בתחום
להלן הסבר כללי על הליכי פשיטת רגל או בשמם החדש הליכי חדלות פירעון לאור הוראות החוק החדש.
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי. בכל עניין מומלץ לפנות לעורך דין פשיטת רגל מומחה בתחום המצוי במשרדנו לצורך קבלת יעוץ בהתאם לנסיבות.
א. מושגי יסוד:
1. מצב של חדלות פירעון המכונה פשיטת רגל:
חייב, הנמצא, או עלול להימצא, בלפחות אחד משני המצבים הבאים:
1.1. אין באפשרותו לשלם את חובותיו, בהווה או חובות עתידיים.
1.2. סך ההתחייבויות והחובות של החייב גבוה מסך שווי נכסיו.
הוא חייב בחדלות פירעון - פשיטת רגל.
החוק קובע חזקה שאם אחד התנאים המפורטים מתקיים נחשב החייב כחדל פירעון/ פושט רגל:
- הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
- אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי־תשלום החוב;
- הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;
- הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
- בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים;
- בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים.
2. חייב כהגדרתו על פי החוק הוא מי שנמצא במצב של חדלות פירעון – פשיטת רגל או מי שעלול להגיע למצב כזה ושסך חובותיו עולה על 50,000 ש"ח. לחייב חייבת להיות זיקה לישראל, מרכז חייו בישראל, הוא מנהל עסקים בישראל, יש לו נכסים בישראל.
3. נושה הוא, אדם פרטי או תאגיד, שחייבים לו, לרבות חיוב עתידי, כסף או רכוש.
נושים מתחלקים לשלושה סוגים:
3.1. נושה רגיל – אינו בדין קדימה ואינו מובטח.
3.2. נושה בדין קדימה – הוא מי שעל פי החוק החוב שלו כולו או חלקו קודם לחובות אחרים.
3.3. נושה מובטח – הוא מי שיש לו בטוחה (נכס שמשועבד לו) להבטחת החוב.
4. נאמן – הוא בדרך כלל, עורך-דין מנוסה בהליכי חדלות פירעון – עורך דין פשיטת רגל, אשר ממונה לחייב על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון/ רשם ההוצאה לפועל (לחובות מתחת ל-150,000 ₪). הנאמן מלווה את החייב לאורך כל ההליך מרגע שנפתחים הליכי חדלות הפירעון ועד אשר החייב מקבל הפטר.
הנאמן צריך לאזן במסגרת תפקידו כבודו של החייב מחד והגנה על האינטרס של הנושים הינו תשלום החובות מאידך.
לצורך ביצוע האמור על הנאמן:
4.1. לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ואת הנסיבות שהובילו אותו למצב זה.
4.2. לבדוק ולהכריע בתביעות החוב שהנושים מגישים.
4.3. לאתר, לכנס, ולנהל ולממש את נכסי החייב ולהעביר הנכסים ל"קופת הנשייה".
4.4. לנהל את הכספים שבקופת הנשייה ולחלק אותם לנושים בהתאם לחלקם בנשיה.
4.5. לפקח על עמידתו של החייב בתנאי הצו לשיקום כלכלי עד לקבלת הפטר וסיום ההליכים.
4.6. להכין דוח על ממצאים הבדיקה עם ממצאי הבדיקה וכן דוחות נוספים ככל שהדבר דרוש.
לצורך ביצוע האמור ניתנו לנאמן סמכויות רבות. הנאמן נכנס בנעלי החייב, והוא רשאי לבצע כל פעולה שהחייב היה יכול לעשות בעצמו בנכסים וברכוש שלו.
יחד עם זאת ישנן פעולות אשר הנאמן נדרש לקבל אישור מראש בכדי לבצע את הפעולות הבאות:
- לנהל תביעות משפטיות בשמו של החייב.
- להעסיק אדם מטעמו בכדי לסייע לו בביצוע תפקידו.
- לשלם חובות לנושים מתוך קופת הנשייה.
- להתפשר עם נושה או מי שיש לו חוב כלפי החייב, במקרה שפעולה זו תשפיע השפעה מהותית על קופת הנשייה.
5. קופת נשייה – חשבון בו מופקדים כלל הכספים שהנאמן הצליח לגבות מהחייב או מרכוש לצורך חלוקתם לנושים, לרבות כספים שהחייב מפקיד כל חודש.
6. תום לב בהליכי פשיטת רגל
התנהלות בחוסר תום לב, עלולה להביא לביטול ההליכים, ו/או להארכתם ואף לחיוב בהוצאות. התנהלות חסרת תום לב באופן קיצוני עלולה להוות עבירה פלילית, וחייב אף יכול לקבל עונשי מאסר.
על החייב חלה החובה לפעול בתום לב הן בתקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל והן לאורך כל ההליכים.
חייב עלול להיחשב כמי שפועל בחוסר תם לב כאשר הוא מבצע את המעשים או הפעולות הבאות:
6.1. שימוש לרעה בהליכים בעצם הגשת הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים.
6.2. החובות נוצרו תוך כדי ביצוע עבירות או ביצוע פעולות הונאה ותרמית.
6.3. הימנעות, באופן שיטתי, מלשלם כספים שנפסקו במסגרת פסקי דין.
6.4. התחייבות או ביצוע עסקה משמעותית, בזמן שהוא ידע או שהיה עליו לדעת שהוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויות.
6.5. אי שיתוף פעולה עם הנאמן.
6.6. הפר הגבלה שהוטלה עליו במסגרת ההליכים, באופן שהדבר עלול לפגוע בהליכים.
6.7. אי עמידה בתשלומים החודשיים אותם נדרש החייב לשלם או ביתר תנאי הצו.
7. צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון - פשיטת רגל
מטרת הליכי חדלות הפירעון היא לאזן בין מתן אפשרות לחייב לשקם את עצמו מבחינה כלכלית מחד ולהחזיר לנושים את כספם או רכושם מאידך. פתיחת ההליכים יכולה להיעשות ביוזמת החייב או ביוזמת נושה. לאחר קבלת הצו, מתחילה "תקופת הביניים" כשבסופה יקבע האם יש מקום לחייב צו לשיקום כלכלי שמוביל בסופו של דבר להפטר. בהליך זה מומלץ לפנות לעו"ד מומחה בפשיטת רגל.
8. תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון - פשיטת רגל – לאחר שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון - פשיטת רגל מתחילה "תקופת הביניים". במשך כשנה מוטלות הגבלות על החייב, נבדק מצבו הכלכלי, הנושים מגישים תביעות חוב וכו'. לקראת סיום התקופה, הנאמן מגיש דוח הכולל את ממצאי הבדיקה הכלכלית שערך. בתום התקופה, ובהסתמך על הדוח של הנאמן יוחלט האם החייב יקבל צו לשיקום כלכלי – השלב האחרון בהליכי פשיטת הרגל. גם בשלב זה מומלץ כי ההליך ילווה ע"י עורך דין מומחה בפשיטת רגל.
9. צו לשיקום כלכלי בהליכי חדלות פירעון - פשיטת רגל
10. הפטר
במקרים מסוימים כאשר צרכיו ועלויות המחייה הבסיסיים של החייב גבוהים מיכולתו להחזיר את חובותיו הוא יכול לקבל הפטר באופן מיידי. ההפטר אינו משחרר את החייב מכל חובותיו לדוגמה לא ניתן לקבל הפטר מחוב עונשי, חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירות אלימות או מחוב מזונות.
בכדי לקדם את מתן ההפטר מומלץ שההליך ינוהל ע"י עורך דין פשיטת רגל מומחה לעניין.
11. חוב עבר – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
11.1. החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
11.2. הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;
11.3. הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
11.4. חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי;
11.5. הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;
ב. ניהול הליכי פשיטת רגל
חדלות פירעון למי שחובותיו עולים על 150,000 ₪. נוכח היקף החובות מומלץ לפנות לעו"ד פשיטת רגל מומחה בעניין.
1. שלב א': פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הליכי חדלות פירעון - פשיטת רגל נפתחים בקבלת "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". את הבקשה לקבל הצו יכול להגיש החייב או נושה מטעמו. באמצעות עורך דין פשיטת רגל מומחה. בקשה של נושה תוגש לבית המשפט השלום עם עותק לממונה על הליכי חדלות פירעון. בקשה ביוזמת החייב תוגש ישירות לממונה על הליכי חדלות פירעון.
תוצאות מתן צו לפתיחת הליכים –
- נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
- החייב לא ייפרע חובות העבר אלא במסגרת ההליך.
- יוקפאו ההליכים נגד החייב, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;
- לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס.
- ימונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון.
- תחל תקופת ביניים.
- יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי.
- הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.
2. שלב ב': מרגע קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד למתן הצו לשיקום כלכלי – "תקופת הביניים"
לאחר שניתן הצו, מתחילה "תקופה ביניים" שנמשכת כשנה.
במהלך תקופת הביניים בוחן הנאמן את מצבו הכלכלי של החייב. במקביל על החייב, מוטלות הגבלות שונות, עליו לשלם תשלום דו-חודשי, הוא צריך להגיש דוח תקופתי על הכנסות והוצאות. כמו כן הוא מוגן מפני הנושים, כל הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים האזרחיים המתנהלים נגדו מוקפאים.
בתקופת הביניים הנאמן יכול לקבל החלטות בעניינו של החייב, החייב באמצעות עו"ד פשיטת רגל או צד ג' רשאים לבקש לבטל או לשנות את החלטת הנאמן. על החייב להגיש את בקשותיו לממונה על הליכי חדלות פירעון. צד ג' מגיש את הבקשות לבית המשפט בו מתנהל התיק.
מי שנפגע מהצו לפתיחת הליכים ראשי בשלב זה להגיש בקשה לביטול הצו.
הנושים מגישים במהלך תקופת הביניים תביעות חוב לנאמן.
בסיום השלב הנאמן מגיש לממונה דו"ח ממצאי הבדיקה שערך לגבי החייב.
3.שלב ג': קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר
לאחר שהממונה מקבל את הדוח של הנאמן עליו להגיש לבית-המשפט את הצעתו לתוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.
במסגרת הצעת הממונה לתוכנית לשיקום כלכלי, הממונה יתייחס, לנקודות הבאות:
- חובת התשלומים – גובה התשלומים ותקופת התשלומים או בנסיבות מתאימות הפטר לאלתר.
- הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה.
- אופן מימוש נכסי קופת הנשייה.
- הגבלות שיחולו על החייב ומשך התקופה.
- הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור החייב.
- חובות שלגביהם לא יחול ההפטר.
לאחר דיון בבית המשפט כאשר החייב יהיה מיוצג ע"י עורך דין פשיטת רגל ובחינת הצעת הממונה ייתן בית המשפט צו לשיקום כלכלי. צו זה הוא למעשה הסדר חובות אשר יביאו בסופו של ההליך לשיקומו הכלכלי של החייב. משך הצו הוא בדרך כלל 3 שנים במהלכם ימשיכו לחול על החייב הגבלות ויהיה עליו לקיים את הוראות הצו כגון תשלום לקופת הנשייה, שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה, וכל הוראה שמופיעה בצו.
לאחר מתן הצו, במקרה שיש שינוי נסיבות, החייב רשאי להגיש בקשה לשינוי הצו.
לאחר תום התקופה הקבועה בצו ולאחר שהחייב עומד בכל התנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, הוא יוכל לקבל הפטר, כלומר לפתוח דף חדש נקי ללא כל חובות העבר שהיו לו בתחילת התהליך, למעט חובות שלא ניתן לקבל עליהם פטור.
כאמור מומלץ כי החייב יהיה מיוצג לאורך כל ההליך ע"י עו"ד פשיטת רגל מומחה המצוי במשרדנו.
למידע נוסף אודות פשיטת רגל לחצו כאן
עורך דין לפשיטות רגל
בכל מקרה של משבר כלכלי חשוב לקבל יעוץ משפטי כבר בשלבים המוקדמים ולא להמתין עד שהנושים מדפקים על שערי הבית או העסק. הערכות בשלבים מקדימים מאפשרת לעיתים להימנע מכניסה להליכי פשיטת רגל, ובמקרה בו אין מנוס מכך להיכנס בצורה הנכונה והמסודרת ביותר האפשרית, דבר אשר יבטיח את השלמת ההליך במהירות האפשרית. התנהלותו של החייב בתם לב היא שיקול מרכזי שבית משפט שוקל לאורך ההליך ואחד השיקולים החשובים במתן הפטר. רצוי שכל חייב יקבל יעוץ משפטי כבר בשלבים המוקדמים וזאת בכדי להימנע מביצוע מעשים אסורים שעלולים בסופו של דבר לפגוע באפשרות של החייב לקבל הפטר.